פסק-דין בתיק ב"ל 2663-09

1.    ביום 4.11.08 דחה פקיד התביעות של הנתבע את תביעת התובעת לתשלום דמי פגיעה בגין קרע בגיד כתף ימין מיום 1.1.08. זאת מהטעם שלא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה אשר גרמה לפגיעה.

2.    במהלך הדיון שהתקיים ביום 17.11.10 הסכימו הצדדים לגבי התשתית העובדתית כדלקמן:

       התובעת החלה לעבוד כמורה להיסטוריה בחטיבת הביניים והתיכון החל מיום 1.9.89 ועד לאותו מועד. זאת, בהיקף משרה משוקלל של 95.5%, כאשר במהלך התקופה שהתה בחל"ת משך שנתיים (בשנה"ל 96-97 ובשנה"ל 03-04).

       התובעת עבדה בהיקף משרה של 4 ימים בשבוע, 20-24 שעות בשבוע, 4-5 שיעורים ליום כשאורך כל שיעור הינו 45 דקות.

       במהלך כל שיעור כתבה התובעת על הלוח משך 10 דקות בממוצע, לסירוגין.

3.    לאור הסכמת הצדדים כאמור, מונה ביום 24.1.11 ד"ר אליהו סלטי כמומחה רפואי, אשר ביום 25.2.11 השיב כדלקמן לשאלות הבאות:

א.    אשר לשאלה מהי הפגימה הרפואית המדויקת ממנה סובלת התובעת בכתף ימין השיב - כי היא סובלת מקרע חלקי של גיד ה-Supraspinatus שהינו אחד מארבעת גידי ה"שרוול המסובב" של הכתף. קבוצת גידים זו אחראית על תנועות הסיבוב של הכתף. בתחילה התובעת טופלה באופן שמרני ע"י זריקות וכדורים ובהמשך הזדקקה להתערבות ניתוחית. ביום 18.8.08 בוצעה ארטרוסקופיה של הכתף אשר במהלכה נתפר הקרע החלקי בגיד.

ב.    אשר לשאלה האם קיים לדעת היועץ הרפואי קשר סיבתי בין העבודה ובין המחלה במועד שבאה השיב המומחה כי אין כל קשר סיבתי בין הקרע החלקי בגיד ה- Supraspinatus בכתף הימנית ובין אופי עיסוקה כמורה, כמתואר לעיל.  האפשרות שאופי העבודה כאמור יגרום לקרע של גיד מגידי ה"שרוול המסובב" תתכן כאשר נעשה "שימוש יתר" של הכתף או לחלופין על רקע של מיקרוטראומה חוזרת ונישנת. במקרים מסוג זה יראו בגיד סימנים של שינויים ניווניים/שינויי שחיקה (עדות למיקרוטראומה). בעיון במכתב השחרור מביה"ח אסותא מיום 19.8.08 וכן מעיון בגליון הניתוח שבוצע בכתף, לא נמצאה אמירה ברורה או רמז כלשהו כי מדובר בקרע שחיקתי. כל הסימנים המתוארים מתאימים דווקא לקרע הנוצר על רקע של חבלה חריפה. יתרה מזאת, אופי עבודתה של התובעת (כתיבה על הלוח במשך 10 דקות בממוצע בכל שיעור) אינו מהווה גורם סיכון ליצירת קרע כמו זה שאובחן בכתפה הימנית.

       עוד הוסיף המומחה וציין כי לא קיימת שכיחות סטטיסטית גבוהה של קרעים מסוג זה בעוסקים במקצוע ההוראה יחסית לשאר האוכלוסיה.

ג.     אשר לשאלה האם ניתן לומר שתנאי העבודה החישו את בוא המחלה השיב המומחה כי לאופי עבודתה של התובעת לא היה כל השפעה הופעת המחלה בכלל ועד המועד בו הופיעה בפרט. מחלתה של התובעת אינה קשורה, אינה נגרמת ואינה מושפעת על דרך של החמרה מאופי העבודה והפעולות אותן ביצעה במהלך העבודה (כתיבה על הלוח במשך 10 דקות בכל שיעור). עוד ציין המומחה כי מדובר בתהליך תחלואי רגיל שאינו קשור כלל לאופי העיסוק.

ד.    אשר לשאלה האם השפעת תנאי העבודה על הופעת המחלה בעת שהופיעה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים השיב המומחה כי השפעת "הגורמים האחרים", קרי - תהליך תחלואי רגיל, היא הדומיננטית והיא הגורם הישיר והיחיד למחלתה של התובעת.

4.    משהצדדים ויתרו על זכותם להציג למומחה שאלות הבהרה ומשהתובעת אף לא התייצבה לדיון שנקבע ולא נימקה את אי התייצבותה כאמור, למרות שהתבקשה לעשות כן, הרי שיש לדחות את התביעה. זאת מהטעם שבמקרה הנדון המומחה קבע כי פגיעתה של התובעת אינה קשורה לתנאי עבודה והינה תוצאה של תהליך תחלואי רגיל - ושלו בלבד - ונוכח העובדה כי חוות דעת המומחה הינה בבחירת "אורים ותומים" ומשהתובעת ויתרה על זכותה להציג טעם לסטות מכלל זה במקרה הנוכחי.

5.         המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.